שחרור ראשון מתוך המיקסטייפ הראשון שלי :) (יוסי חודק) בסך הכל עוד ילד...

טוב אז זה שחרור ראשון מתוך המיקטייפ "בסך הכל עוד ילד" המיקסטייפ הראשון שלי
מקווה שתואהבו, בקרוב מאוד שאר השירים מתוך המיקסטייפ
אשמח לשמוע תגובות...



מילים:


כן זה טיפה מוזר לחזור לדף, אחרי זמן של דיברנו,
מערכת יחסים של כתיבת מילים, מדוע התרחקנו?
אנ'לא מצליח לחדש דבר, עוד פעם חוזר על עצמי,
אין מטאפורת שיכולות, להסביר אותי.
חושב אולי עברה המוזה, צריך לעזוב ת'עיפרון,
40 אחוז אמת שמכניסה אותי לשיכרון.
מתחיל להמציא סיפורים, פעם הייתי כותב אמת,
הכתיבה עוד חדשה לי, לא הורדתי ת'תיקט. יאו.
דיו של עט, עופרת עיפרון ודף לבן,
מספיק בשביל הנשמה שלי, אנ'לא צריך אולפן,
כדי לדבר על מה שבאמת, יושב אצלי בפנים,
לקחתי כמובן מאליו, ת'כישרון לכתוב שירים.
וורסים באותו סגנון, גם המילים דומות,
מטריף אותי שכבר חודשיים, אנ'לא מצליח לשנות.
כל שיר ניהיה משעמם, שום דבר לא כמו פעם,
שאול ת'עצמי אחרי כל שיר, "למוזיקה שלי יש עוד טעם?"

מנגינה אחת תקועה,
האם זה החיים שלי?
צועד בשביל ללא מוצא,
האם אתם שומעים אותי?

מנגינה אחת תקועה,
האם זה החיים שלי?
צועד בשביל ללא מוצא,
תגידו איפה אני?

אתם יודעים? את האמת חושב שאין לי כישרון,
כי אם היה לי הייתי מוצא, עוד מילים בלקסיקון.
קורא עיתון, אולי אמצא נושא טוב לכתיבה,
הדימיון, הלך לי בלי לומר מילה.
דמות מוזרה מולי עומדת, תגידו מי זה בראי?
איך הגעתי למצב שאני לא מזהה אותי? אה?
זה לא אני! בעצם רגע, נו אני לא יודע,
מי זה שמולי עומד, וגורם לי להשתגע.
כל פעם מנסה, לגלות מי שאני,
אבל כוס אמק אני בן 17, אז תעזבו אותי. אוקי?!
לא החלטתי מה לעשות, כשאני יהיה גדול,
אני בסך הכל עוד ילד, שלא רוצה לגדול.
יאו, רוצה להיות נורמאלי, לא מחפש שום תשומת לב,
אני שונא את זה שמדברים, על השירים שאני כותב.
יושב בחדר על המיטה, נשכב ומנסה לישון,
עוצם עניים במקום ת'דובי, מחבק ת'עיפרון.